רבי יעקב אביחצירא, נולד בשנת ה'תקס"ו נולד בתאפיללת שבמרוקו, מקובל וחסיד, המלומד בניסים.
כל השבוע היה יושב ללמוד בבית מדרשו לילה ויום ונכנס לביתו מליל שבת לליל שבת.
הרבה בנתינת צדקה וביתו היה פתוח להכנסת אורחים.
ששה סדרי משנה היו שגורים בפיו בעל-פה, כל לילה למד י"ח פרקים, שולחן ערוך, פוסקים וגמרא.
קרוב לחצות הלילה ישן שינת עראי ובחצות קם לאמירת תיקון רחל בבכי ותחנון, ותיקון לאה בשיר ובשבח.
לאחר אמירת תיקון חצות החל ללמוד ב"עץ חיים" למרן האר"י הק', ב"זוהר" הקדוש, ב"זוהר חדש" ועשה ייחודים וכוונות.
השכם בבוקר מיהר לבית הכנסת להיות ראשון למניין לתפילת שחרית ושם המשיך לעסוק בתורה. תפילתו הייתה בדבקות עצומה והסובבים חשו כי בעת שמתפלל אינו מרגיש כלל בנעשה סביבו.
כאשר הבחינו כי מתקיים בו מאמר חז"ל: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים", רבים הגיעו אליו להתפלפל בהלכה ולהיוושע בזכות תפילותיו.
בחודש טבת עבר בעיירה דמנהור שבמצרים בדרכו לארץ ישראל. באחד הלילות הראו לו בחלום שהגיע זמנו להיפטר מהעולם. ר' יעקב גילה לסובבים אותו כי הוא יסתלק רק אחרי שבת לאחר שיגמור את תיקוני השבת. וביום ראשון כ'בטבת בשנת ה'תר"מ נפטר.
הסט מורכב מהספרים הבאים: כרך א וב' פיתוחי חותם-על התורה,ג - מעגלי צדק, ד שערי ארוכה, ה' - אלף בינה, ו'- דורש טוב, ז'-גנזי המלך,ח'-בגדי השרד, ט' - שערי תשובה, י' -יא' - משחוף הלבן על התורה,יב' - לבונה זכה